אתר Whisky-IL מכיל מידע על משקאות אלכוהוליים.
כדי להיכנס לאתר המלא, עליך להיות מעל גיל 18.

אני מעל גיל 18
728 x 90
[wpproads id="2231" hide="mobile,ios,samsung,android,windows_mobile,blackberry,sony_ericsson,motorola,iphone,ipad,ipod" display="sticky" position="top_left" close_btn_position="top_right"]
[wpproads id="2230" hide="mobile" display="sticky" position="bottom_right" close_btn_position="top_left"]

לגבולין – Lagavulin

לגבולין – Lagavulin

לגבולין ניצלה מטביעה באגם הוויסקי בתחילת שנות השמונים בזכות בלנד פופולרי, White Horse, שהיה פופולרי דיו כדי להחזיק את המזקקה פתוחה, עד לשילובה הגאוני במאלטים הקלאסיים בסוף שנות השמונים.

שנות השמונים היו שנים קשות מאד בתעשיית הוויסקי. התעשייה הייתה מבוססת כמעט בכולה על בלנדים. בשנות השבעים והשמונים, עם הגעתם של דור הבייבי בומרס לגיל שתיה, הייתה ירידה דרסטית בביקוש לוויסקי, כי הדבר האחרון שהם רצו זה לשתות את הוויסקי "הזקן" שאבותיהם שתו, והם פנו למשקאות הלבנים (בעיקר וודקה).  יצרנית הוויסקי הגדולה ביותר בסקוטלנד הייתה DCL (דיאג'יו של היום), ובין 1983 ל-1985 היא סגרה מזקקה אחרי מזקקה. גם באיילה, האי שבו הייתה לחברה שלוש מזקקות, המצב היה קשה והחברה החליטה לסגור את אחת המזקקות באי. קאול אילה, המזקקה הגדולה באי, שופצה בהשקעה משמעותית עשור קודם, והיא גם ייצרה וויסקי לא מעושן – כך שהיא לא הייתה מועמדת בכלל לסגירה. זה הותיר את לגבולין ואת פורט אלן, ואחת מהן פשוט הייתה מיותרת. שתיהן היו מזקקות קטנות, ודי היה בקאול אילה כדי לספק את צרכי הבלנדים של החברה בוויסקי מעושן. כך שההחלטה נפלה על בסיס הפופולריות של הבלנד שעל בסיסו עמדה המזקקה. White Horse נהנתה מפופולריות, בעוד שהבלנד שעמד על כתפיה של פורט אלן, Abbot's Choice, לא כל כך. לכן, ההחלטה לסגור את פורט אלן הייתה טריוויאלית. אלמלא וויט הורס, יש סיכוי לא רע שדווקא לגבולין היא זו שהייתה נסגרת, והיא הייתה הופכת להיות מזקקה שזכתה לעדנה אחרי מותה.

פיטר מאקי מתוך מגזין Vanity Fair בשנת 1908

המזקקה הוקמה בשנת 1816 על ידי ג'ון ג'ונסטון ולימים עברה לידיה של משפחת מאקי, ונוהלה במשך תקופה על ידי סר פיטר מאקי, שיצר את הבלנד White Horse. מזקקת לגבולין היא שכנתה של מזקקת לפרויג, ובמשך שנים רבות שימשה החברה של פיטר מאקי כחברת ההפצה של לפרויג. ברם, בשנת 1907, כשלפרויג עברה לידיו של איאן האנטר, הוא חש כי הוויסקי של לפרויג נבלע בבלנדים של החברה של מאקי, ולא מקבל את המקום הראוי לו, ולאחר סכסוך משפטי מר, הוא סיים את החוזה עם מאקי. לפיטר מאקי מגיע הרבה קרדיט על פועלו בעולם הוויסקי, אך האגו שלו התאים לפועלו, והוא נעלב עד עמקי נשמתו. מאקי חסם את מקור המים של לפרויג, מה שהחזיר את הצדדים לבית המשפט, שם הפסיד מאקי הפסד צורב שני להאנטר. מאקי, שלא העלה על דעתו שהאנטר ינצח, מייד הזמין שני דודי זיקוק זהים בצורתם לדודי הזיקוק של לפרויג, "גנב" מלפרויג את המבשל הראשי, וקרא למזקקה החדשה, שתפסה חדר בתוך מזקקת לגבולין Malt Mill. כמובן שהווסיקי שיצא ממאלט מיל לא באמת היה לפרויג, אך המיקרו-מזקקה פעלה עד שנת 1962 והיא נושאת מיתוס כבד משקל. בסרטו של קן לואץ' חלקם של מלאכים, גונבים הגיבורים וויסקי מחבית (בדיונית) של מאלט מיל. קצת פחות בדיוני הוא בקבוק המיני (50 מ"ל) של המבקבק ג'יימס מקארתור שעל תויתו נטען כי זה ווסיקי ממזקקת מאלט מיל שנמכר במכירה פומבית בפברואר 2018 עבור 3,400 ליש"ט. ההערכה המקצועית לגבי האותנטיות של הבקבוק היא כי הסיפור מאחוריו אפשרי, אך לא מוכח.

דודי הכהילים גדולים יותר בלגבולין מדודי השיכר, שזה חריג מאד במזקקות, ובאמצעות זיקוק שני ארוך במיוחד, עם הרבה מאוד רפלוקס (חזרה של וויסקי מזוקק שהתעבה לתוך הנוזל שמזדקק), נוצר האופי המיוחד של לגבולין.

תמונתה של מזקקת לגבולין מתוך ספרו של ברנארד, לערך בשנת 1885.

לכבוד שנת ה-200 למזקקה, בשנת 2016, הוציאה המזקקה ביטוי נהדר בן 8 שנים, שגילו נבחר בשל קטע מספרו של אלפרד ברנרד, אשר ביקר בכל 162 המזקקות שבממלכה המאוחדת (שבאותה תקופה כללה גם את אירלנד כולה) בשנים 1885 עד 1887. בספר כותב ברנרד כך:

we tasted some eight years old before starting, which was exceptionally fine

לאחרונה הודיעה המזקקה כי הלגבולין 8 יצטרף לביטויי הליבה הקבועים של המזקקה, לצד ה-16 ולצד שתי המהדורות המוגבלות, אך הקבועות, של גרסת המזקק (Distiller's Edition) אשר מקבל יישון נוסף בחביות שרי פדרו חימנז, ובן ה-12 אשר יוצא מדי שנה בחוזק חבית כחלק מסדרת השחרורים המיוחדים של דיאג'יו.

ניק אופרמן הוא פרזנטור של דיאג'יו בארה"ב, והסרטון שלו "זה לא לגבולין" הוא קלאסי:

המלצות לטעימה

מחירי יוקרה

לגבולין 25
5000 ₪ ומעלה

פינוק יקר

לגבולין 12
עד 450

מחיר עממי

לגבולין 16
עד 350

עובדות ומספרים

בעלות: דיאג'יו
שנת ייסוד:1816
אזור:איילה
אתר אינטרנט: http://www.malts.com
מרכז מבקרים:יש, פתוח כל השנה (ימי ראשון בקיץ בלבד)
כתובת:

Lagavulin Distillery
Port Ellen
Isle of Islay
Argyll
PA42 7DZ

יבואן בארץ:IBBLS
כושר ייצור:2.5 מליון ליטר
זמן התססה:לפחות 55 שעות
מספר מיכלי התססה:10
מספר דודי זיקוק:4 (2 דודי שיכר, 2 דודי כהילים)
צורת דודי הזיקוק:בצל פשוט
מקור המים:לוכאן שולום - Lochan Sholum
נפח דודי שיכר:10,500 ליטר
נפח דודי כהילים:11,500 ליטר
חוזק ניו מייק:68%-69%
חוזק מילוי בחביות:63.5
פרופיל מזקקה:מעושן
ביקבוקי ליבה עם ציון גיל:לגבולין 16, לגבולין 8, לגבולין Distiller's Edition
ביקבוקי ליבה ללא ציון גיל:
ביטויי ליבה לדיוטי פרי:
מכירות למבקבקים עצמאיים: נדיר תחת שם המזקקה אך מבוקבק באופן אנונימי
שימוש בבלנדים:לגבולין הוא מלאט החותם של הבלנד White Horse
מייקל בן-דוד
כותב המאמר
PROFILE

חדש באתר

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked with *

Cancel reply
X

אין מוצרים בעגלת הקניות.